בפסק דין חשוב ותקדימי חשפה השופטת מציאות קשה:
"התמונה הכוללת העולה מאופן התנהלות המשיבה... מלמד על סחבת מכוונת, חוסר רצון לבחינה עניינית ומאמץ מתמשך שלא לאשר את הבקשה ולדחותה בטענות ודרישות סרק" - כך קבעה השופטת ענת זינגר בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין חושף את המציאות המורכבת והמתסכלת איתה מתמודדים מתגיירים בבואם להכיר בגיורם בפני משרד הפנים.
בפסק הדין המהווה ניצחון משפטי משמעותי, נקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה מחויבת להכיר בגיורה של רוזני מיכל רייס ולהעניק לה מעמד מכוח חוק השבות.
ההחלטה הגיעה לאחר ארבע שנות התנהלות מול משרד הפנים, במהלכן נדחתה בקשתה שוב ושוב בנימוקים משתנים ולעיתים סותרים, המעידים על מדיניות שיטתית של סחבת והערמת קשיים.
מסכת ההתשה: סיפורה של רוזני מיכל רייס
מסע אל היהדות
סיפורה של רייס מתחיל בשנת 2005, עת הגיעה לישראל כמטפלת סיעודית. במהלך עבודתה אצל משפחות דתיות נחשפה ליהדות והתקרבה אליה, עד שבשנת 2017 החליטה להתגייר. רייס עברה תהליך משמעותי שכלל לימודים במשך שנה באולפן "נתיבי הזוהר" בבני ברק, ובשנת 2018 התגיירה בבית הדין הבינלאומי "אהבת הגר" בירושלים בראשות הרב חיים אמסלם.
המאבק הביורוקרטי: מסלול מכשולים בלתי נגמר
בפברואר 2020 החל המסע הביורוקרטי של רייס, כאשר הגישה את בקשתה הראשונה למעמד עולה בלשכת רשות האוכלוסין. כבר בנקודה זו התגלה המחיר של היעדר ליווי משפטי - רייס למדה על זכאותה רק במקרה, מפקידת הלשכה, ללא הכנה מוקדמת וללא הבנה מעמיקה של התהליך הצפוי לה.
מה שהחל כבקשה פשוטה להכרה בגיור, הפך במהרה למסכת התשה ביורוקרטית מתישה. משרד הפנים, כמו במשחק מטמון אכזרי, המציא בכל פעם דרישה חדשה: תחילה ביקש תצהירים מפורטים מהרב המכין ומבית הדין המגייר. כשאלה סופקו, עלו לפתע שאלות על הקשר בין האולפן לבית הדין. משענתה גם על אלה, הועלו תהיות לגבי כנות הגיור, ולבסוף - דרישה חדשה להוכחת שייכות לרשת "גיור כהלכה".
בכל שלב נאלצה רייס לאסוף מסמכים, להשיג אישורים ולהוכיח מחדש את כנות כוונותיה. ליווי משפטי מקצועי מתחילת הדרך יכול היה לצפות חלק ניכר מדרישות אלה, להכין את המסמכים הנדרשים מראש ולתעד את התהליך באופן שיטתי. במקום זאת, נאלצה רייס להתמודד עם כל דרישה חדשה בדיעבד, תוך השקעת זמן, משאבים ואנרגיה רגשית יקרים.
השיא האבסורדי הגיע בשנת 2023, כאשר לאחר שלוש שנים של בדיקות ושלושה ראיונות מקיפים, ביקש משרד הפנים לחזור לנקודת ההתחלה. רק התערבות משפטית נחושה הצליחה לשים קץ למעגל האינסופי של דרישות חדשות, והובילה להכרה המיוחלת בגיורה של רייס.
לקחים מרכזיים מפסק הדין
חשיבות הליווי המשפטי המוקדם
המקרה ממחיש כיצד היעדר ליווי משפטי מתחילת התהליך הוביל לקשיים מיותרים:
היעדר תיעוד שוטף והבנה של איזה מסמכים יש לבקש בכל רגע של התהליך ומאיזה גורם הקשה על הוכחת עובדות בדיעבד.
חוסר היערכות לקשיים צפויים בהכרה בבית דין פרטי, כמו למשל דרישות מוזרות שגרמו לגברת רוזני מיכל לרדוף לשווא בחיפוש אחר מסמכים שלא ניתן להשיג משום שהם כלל אינם קיימים במציאות..
העדר מענה מקצועי לדרישות המשתנות של משרד הפנים עלול לגרום לו לדרוש "הערכה מחדש".
משמעות התקדים המשפטי
פסק הדין מהווה נקודת ציון משמעותית בהכרה בגיורים פרטיים בישראל בכלל ובמעמדו של בית הדין "אהבת הגר" בפרט. כפי שהדגישה השופטת זינגר: "בראש בית דין זה עומד הרב אמסלם שהינו רב ופוסק, טוען רבני ומחברם של ספרים וחיבורים הלכתיים רבים... לא ניתן לקבל שבית הדין 'אהבת הגר' הוא בית דין המגייר על ידי 'כל שלושה אנשים'."
בית הדין, הפועל בראשות הרב אמסלם ובליווי מועצה מייעצת הכוללת את הרב אליהו אברג'יל - לשעבר ראש אבות בתי הדין בירושלים, הרב מארק אנג'ל - רבה של קהילת שארית ישראל בניו יורק, ופרופ' אבי שגיא - מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, ועוד רבנים ופרופסורים ידועי שם, קשור עם למעלה מ-30 קהילות בעולם. עמדתו ההלכתית של בית הדין זוכה כעת, על ידי בית המשפט, שוב, להכרה משפטית רשמית, זו מצטרפת להכרה הקיימת בקרב קהילות ישראל בארץ ובעולם, במעמד ההלכתי, הרבני הרם של בית הדין ובגיוריו.
המלצה מקצועית
המסקנה העולה מפסק הדין ברורה: משרד הפנים נוקט במדיניות מכוונת של הערמת קשיים על מתגיירים המבקשים הכרה בגיורם.
ליווי משפטי מקצועי והדוק מתחילת התהליך יכול לסייע בהתמודדות עם מדיניות זו ולהבטיח את מיצוי הזכויות המגיעות למתגייר על פי דין. שכן על מנת להבטיח שתהליך הגיור יהיה גם בעל מעמד משפטי מוצק, (מבחינת המדינה) ולא רק בעל מעמד הלכתי, יהודי. יש להיערך ולפעול נכון משפטית מתחילת התהליך.
ליווי משפטי, בפרט מתחילת הדרך, ידע להדריך אתכם לפעול נכון מתחילה, לאורך התהליך, ועד להכרה המשפטית של המדינה בו, אם במשרד הפנים, ואם, ככל שמשרד הפנים יערים קשיים, על ידי בית המשפט עצמו.
ההיכרות שלנו עם החוק בישראל, ההלכה היהודית, מערכת המשפט, משרד הפנים, בתי הדין, מכוני ההכנה לגיור והבירוקרטיה הסבוכה בנושא, עוזרות לנו לגבש לכל אחד את המסלול המותאם במיוחד בשבילו, עם ליווי צמוד לאורך כל הדרך, בכדי שאת הכרת המדינה, (ו/או, במקרים מסויימים אף הרבנות הממלכתית עצמה), בתהליך הגיור שעברתם תקבלו בצורה המהירה ביותר, המתאימה למצבכם, ללא סחבת מיותרת.
לייעוץ משפטי בנושא גיור והכרה בגיור, צרו איתנו קשר כעת