מדי שנה, מצטרפים כ-3,000 בני אדם אל חיק היהדות. מדובר במסע ארוך ומורכב, שכן מבין כל תהליכי המרות הדת, אין ספק כי הגיור הוא אחד מהמורכבים והארוכים ביותר.
תהליכים אלו מתבצעים כיום בכל רחבי העולם בקהילות היהודיות השונות. בישראל, אמנם, מתווספות מורכבויות בירוקרטיות ומנהליות רבות ולא פעם, הן נושאות גם מטען פוליטי .
אחרי הכול, תהליך גיור בישראל אינו נסוב רק סביב שאלת זהות ודת, אלא גם מהווה אפיק להתאזרחות, מכח חוק השבות.
משרד הפנים הציב עצמו, כשומר סף, המבטיח כי גיורים יבוצעו בהתאם לסטנדרט הממלכתי כדי למנוע ניצול לרעה של חוק השבות.
למרבה הצער, עם זאת, פעמים רבות גרים שעברו גיור כהלכתו, על פי הסטנדרטים ההלכתיים המחמירים ביותר, מגלים כי המדינה אינה מכירה בהם כיהודים. יתרה מכך, ישנם מקרים כי אף יהודי מבטן ומלידה יידרש לבצע גיור בהליך הנקרא 'גיור לחומרא' ובעצם לאשרר את יהדותו באמצעות גיור מקוצר.
במאמר זה, נסקור את תהליך הגיור בישראל על שלל הסוגים והשלבים שלו במטרה לפשט עבורכם את התשובה לשאלה איך מתגיירים .
תהליך גיור בישראל לסוגיו
על פניו, בית המשפט העליון פסק באופן מובהק בעניין רגצ'ובה הידוע, כי לעניין חוק השבות, תכיר המדינה, (באמצעות משרד הפנים) בגיור שנעשה בבתי הדין הפרטיים, כל עוד הם עומדים בסטנדרט המכונה בפסיקה "קהילה יהודית מוכרת".
לפי פסיקות בתי המשפט בישראל, בעיקרון כל גיור של "מי שעבר גיור בקהילה מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה". הוא גיור שמדינת ישראל מכירה בו.
על פי הפסיקה העדכנית, בתי דין פרטיים בישראל, בעלי מעמד הלכתי מבוסס בקהילה, עומדים בסטנדרט של "קהילה יהודית מוכרת", והגיורים שנעשו באמצעות בתי דין פרטיים אלו, יוכרו לעניין חוק השבות ומרשם האוכלוסין. הלכה זו מכונה כיום "הלכת רגצ'ובה". (להורדת המסמך)
בפועל, משרד הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, "עושה דין לעצמו" בעניין זה, ועשוי להערים קשיים, לעתים קרובות, על המתגייר המבקש הכרה בתעודת הגיור שלו לצורך רישומו כיהודי או מימוש זכויותיו האזרחיות מכוח חוק השבות.
עמדת משרד הפנים הלא רשמית, או כפי שניכר מהתנהלותו בנושא, היא, כי מי שצלח את התנאים הקריטריונים והאתגרים של מערכת הגיור הממלכתית, (אתגרים שנובעים בחלקם הגדול, מהשקפה מחמירה של הרבנים והדיינים הנמצאים במערכת הממלכתית, ואינם דרישות יסודיות של ההלכה היהודית) הרי שהגיור שלו נעשה כפי שגיור צריך להיעשות לפי להשקפת הגורמים במשרד הפנים.
ואולם, חשוב לדעת, שבתי המשפט בישראל כבר קבעו את עמדתם באופן נחרץ וברור, כי משרד הפנים חייב להכיר גם בגיור שנעשה כדין, בבתי הדין הפרטיים.
אם כן, ככל שהגיור מתבצע בישראל, אלו האפיקים הרשמיים:
גיור ממלכתי רגיל (ברבנות)
זהו למעשה תהליך הגיור הרשמי המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל. גיור זה מתנהל בהתאם להלכה היהודית האורתודוקסית, כמובן. זהו תהליך הנעשה באופן אינדיבידואלי וכולל מסלול לימודים ארוך ומורכב בליווי רבנים ואנשי מקצוע ייעודיים.
אזרח המעוניין להתגייר, יכול לפנות לאחד מאולפני הגיור ברחבי ישראל ולהתחיל בתהליך.
בשלב ראשון יתחיל המועמד לגיור בקורס הכנה, במסגרתו ילמד על המסורת היהודית, ההיסטוריה היהודית, ההלכות והמצוות, והוא ידרש לשמור על אורח חיים דתי.
לאחר כחודשיים – יפתח המועמד לגיור תיק בבית דין לגיור ויערך לו ראיון בבית הדין בו יתגייר, במסגרת הראיון, יבחנו הדיינים את רצונו ומניעיו להתגייר, ויאשרו את מועמדותו לגיור.
במסלול לימודי הגיור, ילמד המועמד על אורח החיים היהודי, קיום מצוות הדת בחיי היום-יום, מנהגי הקהילות השונות, היסטוריה של עם ישראל, וכמו כן, לימוד תורה, ופרקטיקות דתיות לרבות לימודים לעומק על חגי ומועדי ישראל, כאשר בתוך כך, המועמד נדרש לקיים מצוות ולשמור על אורח חיים דתי.
בנוסף, בכדי שיוכל המועמד להכשיר את עצמו לגיור, מלווים אותו רבנים, ו"משפחות מלוות" לצורך למידה למעשה את אורח החיים היהודי.
בהמשך התהליך ולאחר כשמונה חודשים מתחילתו, יפגש המועמד עם נציג בית הדין, כדי לקבל הכוונה להמשך.
לאחר השלמת תהליך ההכשרה והלימוד, יעמוד המתגייר בפני בית הדין, למעמד דיון לאישור גיורו, בדיון זה יבחנו דייני בית הדין את רצינות המועמד, כמו גם את ידיעותיו וקיום אורח חיים דתי מצידו, כפי השקפתם.
לאחר מכן יכריעו הדיינים האם אורח חייו, לרבות סביבתו, וכמו גם ההכשרה והלימודים שעבר המועמד מספקים אותם או שמא לא. ויפסקו לפי שיקול דעתם, אם לאשר את ביצוע הגיור.
השלב הבא בתור שונה מעט בין גבר לאשה.
תהליך גיור לגבר
ככל שיפסקו לחיוב. על מנת להשלים את הליך הגיור יידרש המועמד לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, וישלח לטבילה במקווה ולביצוע ברית מילה (או הטפת דם אם מדובר במישהו שכבר נימול).
תהליך גיור לאשה
ככל שיפסקו לחיוב. על מנת להשלים את הליך הגיור יידרש המועמד לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, וישלח לטבילה במקווה ולביצוע ברית מילה (או הטפת דם אם מדובר במישהו שכבר נימול) ככל שמדובר בגבר.
ראוי להעיר כי ככל שמדובר באזרח זר, גיורו מחייב אישורה של "וועדת חריגים" (וועדה המורכבת מנציגי הרבנות הראשית, משרד ראש הממשלה, ומשרד הפנים, שתפקידה לבחון אישור למועמדי גיור שאינם אזרחים או תושבים). במקרה כזה נדרש המועמד לגיור בטרם התחלת התהליך, לקבל אישור מהוועדה לצורך התחלת הלימודים, וכן לקבל אישור על מנת לגשת לביצוע הגיור בבית הדין בסיום התהליך.
בסיום תהליך הגיור, ינפיק בית הדין תעודת גיור. (הנקרא גם "מעשה בית דין") והמתגייר יוכל באמצעותה לקבל "תעודת המרת דת" ("תעודת המרה") שתאפשר את שינוי הרישום שלו במרשם האוכלוסין ל"יהודי".
כמה זמן לוקח תהליך גיור ברבנות?
קורס גיור סטנדרטי לוקח לרוב כשנת לימודים אחת. לאחריה, ככל שיימצא לנכון, כי המתגייר מוכן, ניתן יהיה
לעבור את טקס הגיור הרשמי.
גיור ממלכתי בצה"ל (נתיב)
צה"ל מציע תוכנית ייעודית ("קורס נתיב") לגיור עבור חיילים לא יהודים, המעוניינים להצטרף לקהילה היהודית, במסגרת שירותם. התהליך דומה לתהליך במסלול האזרחי, עם כמה שינויים.
תכנית הגיור בצה"ל מעניקה מסלול מובנה לגיור, הכולל לימוד, מעורבות קהילתית, במסגרתה פעילים המתגיירים בקהילות ומוסדות יהודיים, ואף מתארחים בבית יהודי שומר מצוות לתקופה מסויימת, על מנת ללמוד ולהפנים את אורח החיים הדתי, וקיום מצוות ההלכה היהודית.
רבנים צהליי"ם שהוכשרו לתהליך, מלווים את המתגיירים, במסלול הלימודים ובתהליך ההכנה לטקס הגיור. תוכנית זו היא, לרוב קצרה וגמישה יותר, על מנת להבטיח תהליך גיור המותאם ללוח הזמנים התובעני של השירות הצבאי. כמו כן, רוב השיעורים והטקסים מתקיימים בבסיס עצמו.
השלב הראשוני בתהליך הגיור הצהל"י קרוי "נתיב בסיסי", ובמסגרתו עוסקים בענייני זהות, ומורשת יהודית וציונית, של המועמדים לגיור.
חיילים שסיימו את הקורס ומעוניינים להמשיך בתהליך, ניגשים לשני סמינרים, אשר במסגרתם יושלמו שאר תכני הלימודים.
חיילים שהשלימו את הסמינרים הללו כראוי, יגיעו למעמד ביצוע הגיור בבית הדין, שיורכב משני רבנים צבאיים ומדיין של "מערך הגיור". גם כאן, בדומה להליך בבתי הדין הממלכתיים, יכריעו הדיינים האם לקבל לגיור, את החייל או החיילת המועמדים לגיור.
כמה זמן לוקח תהליך גיור בצה"ל?
חיילים המבקשים להתגייר בשירות נדרשים לעבור גם הם תקופת לימוד אשר אורכה לרוב כחצי שנה ובסופה, ייערך טקס הגיור ותתקבל התעודה.
השירות הצבאי מהווה לא פעם, עבור רבים מתושבי ישראל שאינם יהודים, סוג של שער הכניסה אל החברה הישראלית. כחלק מתהליך זה, הם עשויים לבחור גם לאמץ את הדת היהודית.
במציאות העגומה בה חיילים רבים כל כך, מקריבים את חייהם במהלך השירות, ולא מוכרים כיהודים, תהליך הגיור עשוי לא פעם, להוות אפיק משמעותי למיסוד זהותם.
מן הרגע בו מתקבלת תעודת הגיור, ניתן להתחיל בתהליך התאזרחות מכוח חוק השבות, להינשא בנישואין יהודיים כשרים וליהנות מכל הזכויות הרלוונטיות ליהודים בישראל.
גיור בבתי דין פרטיים
הליך הגיור בבתי הדין הפרטיים, מתאפיין בכך שהפרמטרים אותם מציבים בתי הדין הם פרמטרים התואמים וצמודים לדרישות ההלכה היהודית בלבד. דהיינו, ללא תוספות שונות שמקורם בהשקפות עולם שונות, מחמירות יותר או פחות.
בבתי הדין הפרטיים נקבעו פרמטרים הלכתיים נטו, שמטרתם העקרונית היא לאפשר לאדם הרוצה להיות יהודי וראוי להיות יהודי, אכן לבצע זאת.
לפיכך, הדרישות של בתי הדין יכולות להיות מותאמות לפי המצב הנתון של המועמד לגיור.
לדוגמא: אם בית הדין בדק ומצא שהמועמד לגיור הוא בעל ידע מספיק בדרישות ההלכה היהודית, משום שלאורך השנים היה חי בקרבת יהודים שומרי מסורת או שומרי מצוות, או משום שהמועמד לגיור השקיע באופן עצמאי בלימודי היהדות, ובנוסף לכך הוא מקיים מצוות (גם אם לא את כולן). יתכן שיכריע בית הדין כי המועמד יכול להסתפק במסגרת הכנה קצרה יותר וניתן לקבלו לגיור.
דוגמא נוספת, בשונה מבתי הדין הממלכתיים, הדורשים דרישות דתיות והלכתיות שונות גם מסביבת המתגייר וממקורביו. ככלל, לא ידרשו בתי הדין הפרטיים דרישות דתיות או הלכתיות מסביבת המתגייר, בן זוגו או משפחתו.
בעניין זה חשוב להעיר כי בבתי הדין הממלכתיים היו לא מעט מקרים בהם הכריע בית הדין, בדיון המסכם, לאחר הכנה מפרכת של המועמד לגיור, (לעיתים של כמה שנים) שלא לגייר את המועמד שכן התברר להם שבת זוגו כבר אינה מקיימת מצוות כפי הדרוש, או שלא ניתן לקבל את המועמד לגיור שכן המועמד אינו מקפיד על מצווה מסויימת, או לא מתפלל שלושה תפילות במניין, וכדו'. לעומתם, בתי הדין הפרטיים כן יכולים לקבל לגיור מועמד כזה.
יודגש – מבחינה הלכתית. מתגייר שהתגייר בבית דין פרטי, הוא יהודי לכל דבר ועניין, ואין כח בעולם המסוגל לשלול את יהדותו מבחינה הלכתית או מהותית.
ההבדלים בין דרישות בתי הדין הממלכתיים לפרטיים הם הבדלים פרוצדורלים פרקטיים בלבד, ואין להם נגיעה לתוקף ההלכתי הדתי של הגיור.
יתרה מזו, בראשם של חלק מבתי הדין הפרטיים לגיור עומדים לעיתים רבנים ידועי שם בעלי מעמד עולמי, בתחום הגיור, אשר להם מומחיות הלכתית מיוחדת בנושא הזה. לפיכך פעמים לא מעטות, במקרים מורכבים הלכתית בענייני גיור, נדרשת דווקא הכרעתם שלהם, לגבי אופן וביצוע הליך הגיור.
ראוי להעיר כי לעיתים אף שופטים בבתי המשפט בישראל שנזקקים לחוות דעת הלכתית בעניין גיור, פונים לרבנים מומחים לגיור, העומדים בראש אחד מבתי הדין הפרטיים.
מטבעם של דברים, ועל אף עמדתו העקרונית של משרד הפנים ש"אינו מעודד" הכרה בגיור, בפועל הכרת המדינה בגיורים של בתי הדין הפרטיים לגיור, הולכת וגדלה, בצמוד לפסיקות בתי המשפט.
הכרת המדינה בגיור בתי הדין הפרטיים – התחילה בעקבות הפסיקות שפסקו בתי המשפט בישראל בשנים האחרונות. שחייבו את המדינה להכיר בגיורים אלו.
לפיכך, גם אם בעבר, משרד הפנים התנגד להכרה בגיורים אלו, ועמד על דעתו בכל דרך שיכל, הרי שהיום, בית המשפט מחייב את משרד הפנים, שוב ושוב, להכיר בגיורים אלו, הן לעניין חוק השבות והן לעניין רישום כיהודי במרשם האוכלוסין.
ואכן, אף כי גיור בבתי דין פרטיים מציב לא פעם מערך אתגרים. הרי שיובהר כי על פי "הלכת רגצ'ובה" ממרץ 2016, ופס"ד וולמר מחודש ספטמבר 2022, בתי דין פרטיים הפועלים על פי ההלכה היהודית אורתודוקסית מוכרים כמוסדות גיור בעלי תוקף, לכל דבר ועניין.
עם זאת, משרד הפנים לעתים קרובות עשוי להפוך את התהליך למורכב. כך, שגם אם ברמת הדין הדתי ההלכתי, מדובר בגיור כהלכתו, כמו שאמרנו לעיל. הרי שפעמים רבות נדרש "להכריח" את משרד הפנים להכיר בגיורים אלו, באמצעות בית המשפט.
וכל כך למה? חשוב לזכור כי דה פקטו, משרד הפנים, פועל בעניין זה משיקולים שבחלקם נובעים מהשקפות עולם של הגורמים המצויים בו. השקפות ש"לא מעודדות" גיורים, לשון המעטה, ולפיכך משרד הפנים מערים קשיים ואתגרים על המבקשים לקבל הכרה בגיור שבוצע בבית דין פרטי לגיור, שוב, בניגוד לרוח הפסיקה בבתי המשפט בישראל.
ראוי להעיר בעניין הזה, כי ככלל, הקשיים שיציב משרד הפנים, יראו בחלק מהמקרים "תמימים", על רקע טכני ובתואנות שונות, "הגיוניות" למדיי. כמו למשל, שמסמכים מסוימים אינם נכונים או מתאימים, או ש"חסר" מסמך כלשהו מבית הדין המגייר, או אין אסמכתא לדרישה כזו או אחרת, או כי נדרש תצהיר נוסף מרב שמוכר על ידי משרד הפנים. או למשל שלשיטת משרד הפנים, המתגייר לא הוכיח כמות לימודים מספקת לקראת הגיור. על אף שבית הדין כבר שקל את השיקולים הללו בהחלטתו לקבל את המתגייר.
אחרי שיעמוד המבקש בכל הדרישות, וימציא את כל האסמכתאות, יגיע הדבר לשיקול דעת משרד הפנים, שיחליט האם לקבל את הבקשה או לדחותה, ואז לאחר "סחבת" . יתן משרד הפנים "החלטה הדוחה את הבקשה".
אכן, לא פעם אלו הפקידים במשרד הפנים שמחזיקים את היד על "השיבר", ומבצעים הוראות מגבוה. ואולם, עם זאת, חשוב לדעת שניתן להתמודד עם האתגרים, במידה שפועלים נכון, מתחילת הדרך.
בתי הדין הפרטיים מחולקים לשני סוגים:
ישנם בתי דין פרטיים, שהגיורים בהם הוכרו כתקפים, על ידי מערכת המשפט בישראל. ידועים במיוחד פסקי הדין (בג"צ) בעניין רגצ'ובה, שניתן במרץ 2016, וכהמשך אליו, פסק הדין בעניין וולמר שניתן בספטמבר 2022, בבית המשפט המחוזי בירושלים, כפי שהזכרנו לעיל.
בפסקי הדין חשובים אלו, הללו הכירו למעשה בתי המשפט בישראל בגיוריהם של מתגיירים שעברו את תהליך הגיור במסגרת כמה בתי דין פרטיים, הכרה זו משמעותה, כי בתי דין אלו, ואבות בתי הדין העומדים בראשם, הינם בעלי מעמד תורני הלכתי מבוסס מספיק בעולם היהודי, בכדי שהגיורים המתבצעים דרכם יוכרו לעניין חוק השבות, ומרשם האוכלוסין.
מדובר ברשת בתי הדין "גיור כהלכה".
בית הדין הבינלאומי לגיור "אהבת הגר" – בראשות הרב חיים אמסלם.
"בית דין צדק בני ברק", בראשות הרב קרליץ.
וכן בית הדין בראשות הרב פרנק ממאה שערים.
כשמדובר בתהליך גיור שנעשה בבתי דין אלו, הסבירות להצלחת התהליך מול משרד הפנים גבוהה יותר.
לעומת זאת, כשמדובר בבתי דין פרטיים, שאינם ברשימה זו, הגם שיש הנחיה כללית של בית המשפט לבדוק כל גיור לגופו, והגם שהינם פועלים על פי כל כללי ההלכה, והגם שהמתגיירים בהם הפכו ליהודים לכל דבר, ברמת ההלכה, האתגרים שיעמיד מולנו משרד הפנים יהיו רבים יותר.
חשוב לדעת כי במקרים בהם משרד הפנים נתן סירוב או דחייה, קיימת האפשרות לערער (ערר) על החלטתו, ובהמשך להגיש לעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת משרד הפנים.
בית המשפט נוטה לקבל עתירות אלו, ומחייב את משרד הפנים להפוך את החלטתו, בפרט אם מדובר בתהליך גיור כנה שנעשה כדין בבתי דין פרטיים שהוכרו בפסיקה.
כמה זמן לוקח תהליך גיור הלכתי בבית דין פרטי?
על פי רוב התהליך אורך בין כחצי שנה לשנה. ואולם, משך הזמן עשוי להשתנות להתארך/להתקצר בהתאם שיקול דעת בית הדין כתלות במצב הנתון בו נמצא המועמד לגיור
פרנקל אמסלם עורכי דין הוא משרד בעל מומחיות יחודית בהליכי גיור ומציע למועמד לגיור, שירות משפטי לכל אורך התהליך.
לפרטים נוספים ותיאום שיחת ייעוץ, ניתן להשאיר פרטים כאן.
גיורים בחו"ל.
תהליך הגיור בחו"ל שונה במידה מסוימת מהתהליך בישראל, אך עדיין חולק איתו מאפיינים והיבטים רבים. גיור שנעשה כהלכה במסגרת בית דין או קהילה יהודית מוכרת בתפוצות, יכול להיות מוכר על ידי מדינת ישראל, הן לעניין חוק השבות והן לעניין רישום במרשם האוכלוסין. עם זאת, כפי שנראה, התנאים והדרישות לצורך קבלת הכרה זו אינם תמיד פשוטים, ולעיתים אף כרוכים באתגרים ביורוקרטיים לא מבוטלים מול רשויות המדינה.
אילו סוגי גיורים בקהילות יהודיות בחו"ל מוכרים בארץ?
ככלל העיקרון המנחה הוא שעל הגיור להתבצע במסגרת "קהילה יהודית מוכרת". כלומר, אם אדם עבר תהליך גיור במסגרת של בית דין או קהילה בחו"ל, אשר אין לה הכרה על ידי הרשויות הדתיות, או משרד הפנים, במדינת ישראל, כעונה להגדרת" קהילה יהודית מוכרת", לא ניתן על סמך גיור כזה לקבל מעמד בישראל מכח חוק השבות, או להרשם (מי שכבר זכאי מכח חוק השבות אך אינו יהודי) במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כיהודי.
ואולם יש עוד כמה תנאים בסיסיים על מנת שניתן יהיה לקבל את הכרת המדינה בגיור שנעשה בקהילה יהודית מוכרת,
נביא כאן ברמה הכללית את המרכזיים שבהם:
על האדם להוכיח כי התגייר מתוך כוונה כנה ורצינית להצטרף לעם היהודי ולקבל על עצמו את הדת היהודית, ולא השתמש בתהליך הגיור אך בשל הרצון להקנות לעצמו מעמד אזרחי במדינת ישראל
ביצע הכנה לגיור – כלומר, לימודים סדירים בקרב הקהילה והשתתפות פעילה בחיי הקהילה.
ליווי של רב מכין לגיור במסגרת הקהילה.
ביצוע הגיור על ידי המוסדות המוסמכים של הקהילה.
השתתפות פעילה בחיי הקהילה קרוב לשנה לאחר ביצוע הגיור, במקרים מסויימים תידרש השתתפות כזו קרוב לשנתיים.
אין נסיבות המעלות חשש לניצול לרעה של אפשרות הגיור.
במקרים בהם המתגייר ביצע את הגיור במסגרת קהילה יהודית מוכרת לפני למעלה מ10 שנים, התהליך עבורו עשוי להיות קל יותר.
בעניין זה ראוי להעיר, כי שלושה רישומים שונים רלוונטים בעניין הגיור. האחד הכרה לעניין חוק השבות, השני רישום כיהודי במרשם האוכלוסין, והשלישי רישום כיהודי במרשמי הרבנות הראשית. יש לשים לב שרישום באחד לא מחייב את השניים האחרים וכן להיפך.
לעניינינו שני הרישומים הרלוונטיים הם דווקא הרישומים של משרד הפנים, כלומר, הכרה בגיור לעניין חוק השבות דבר המאפשר קבלת אזרחות ודרכון, או רישום כיהודי במרשם האוכלוסין.
(רישום ברבנות הוא היא סוגיה עצמאית ונפרדת כשלעצמה. שככלל מי שלא ביצע את הגיור באמצעות הרבנות הראשית, או בקהילה בחו"ל המוכרת על ידי הרבנות הראשית, רישום זה אינו נוגע אליו).
משרד הפנים, גם כאן, לא נוהג לעשות חיים קלים למי שביצע את הגיור בחו"ל, או שהתחיל את תהליך הגיור בחו"ל והשלים אותו בבית דין פרטי בישראל.
ואולם, לעניין גיור שבוצע בחו"ל, קבע בג"ץ בהתייחסו לסוגייה זו, בסוף שנות ה-80, בפסיקה מפורסמת שזכתה לשם "בג"ץ תנועת ש"ס" - תנועת ש"ס נ' האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת (בג"ץ 264/87( בה קבעו השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרון ברק, משה בייסקי וגבריאל בך, כי, על פי חוק מרשם האוכלוסין, גיורו של אדם יירשם על פי הודעתו בצירוף מסמך המעיד על הגיור.
בית המשפט הבהיר למשרד הפנים כי אין פקיד הרישום מוסמך להטיל כל ספק בתוקף תהליך גיור שנערך בחו"ל, כל עוד מהמסמך שהוגש עולה כי אכן נערך טקס גיור כהלכתו כדין, בקהילה יהודית. כך גם כשזה מגיע לגיורים בתוך ישראל של קהילות שאינן אורתודוכסיות, הובהר בפסיקות כי המונח "קהילה דתית" חל על כלל הקהילות והזרמים היהודיים השונים במדינת ישראל.
בפועל, אמנם, עשויים פקידי משרד הפנים לא פעם להערים קשיים על קבלת תעודת הגיור הרשמית במקרים אלו, ולפיכך כמובן חשוב להיות מלויים בייעוץ משפטי מתאים, כבר מהתחלה.
לסיכום
תהליך הגיור בישראל הוא מסע מורכב ורב - פנים, המציב בפני המתגיירים אתגרים הלכתיים, בירוקרטיים ואישיים.
בין אם בוחרים במסלול הממלכתי, הצבאי, בבתי דין פרטיים או בגיור בחו"ל, חשוב להיות מודעים לדרישות, לזמני ההמתנה ולקשיים האפשריים בכל מסלול.
אז איך עושים גיור? עם ההכנה המתאימה, הליווי הנכון והנחישות הדרושה, ניתן לצלוח את תהליך הגיור בהצלחה ולהצטרף באופן מלא לעם היהודי.
חשוב לזכור כי על אף המורכבות הבירוקרטית, בתי המשפט בישראל עומדים לרוב לצד המתגיירים ומחייבים את רשויות המדינה להכיר בגיורים שנעשו כדין.
בסופו של דבר, ההחלטה להתגייר היא צעד משמעותי ואישי, הדורש מחויבות, אמונה ונכונות להתמודד עם אתגרים, אך גם מזמן שייכות וזהות חדשה במסגרת העם היהודי.
ככל ותרצו לקבל מידע וייעוץ עבור המקרה הפרטני שלכם, אנו מזמינים אתכם לקבוע איתנו פגישת יעוץ. ניתן להשאיר פרטים כאן.
מסמכים ומקורות לקריאה נוספת:
קישורים
מסמכים
פסקי דין:
חוק השבות:
Comments